סיפור מהסופר
במהלך חיפוש אחר אבקת סוכר בסופר, באזור המוצרים לאפיה אשר ממוקם במקביל לקיר המדפים המכוסים באריזות תה, סרקתי את המדף בעיניים פעם אחר פעם ולא הצלחתי לאתר את אבקת הסוכר שחפשתי בין מוצרי האפיה הרבים שהיו על המדפים. בעודי מחפש שמעתי לפתע אישה מבוגרת שבאותו הרגע שלפה אריזה של חליטת תה מאחד המדפים והחלה פונה לאישה מבוגרת אחרת שעמדה ממש מאחורי, שואלת אותה בקולה המבוגר אם היא אוהבת לשתות חליטות תה? האישה ענתה לה בקול קריר ומלא בחשש שהיא לא שותה חליטות תה וניסתה להמשיך בעיניינה כאילו כלום לא קרה. אני שהייתי כבר לא הייתי עסוק בעינייני הסתקרנתי ולא יכולתי שלא לחשוב לעצמי אם מדובר באשת קידום מכירות שמנסה לקדם מאחורי גבי מוצר מסויים בין מסדרונות המדפים שבסופרמרקט.
המשיכה האישה הראשונה בקולה המבוגר, חבל, זאת חליטת תה ממש טעימה וטובה. אני שותה תה כל הזמן, בדקתי כבר את כל הסוגים שיש ורק רציתי לשתף שעוד אנשים ידעו שזאת החליטת תה הכי טובה בעולם, ממש משהו. אני כבר בת 91 וכל פעם שאני שותה את התה אני נהיית יותר צעירה ב 10 שנים, אפילו אפשר לשתות לפני השינה מכיוון אין בזה קפאין, את חייבת לנסות.
הגברת חזרה וענתה בקולה הקריר בנימוס, הפעם בקצת פחות חשש שהיא מוותרת על החליטת התה והודתה לה ואילו אני לא יכלתי יותר להתאפק והסתובבתי. סוף סוף יכלתי לראות את שתי הנשים כשהן עומדות בחשש במעבר צר מוגף במדפים מלאים במוצרים שמונעים את היציאה או התרחקות מהסיטואציה. מתוך אינסטינקט הרגשתי שאני מאמין לאישה הראשונה ושזה באמת תה מדהים שאני חייב לטעום ואיזה סיבה יכולה להיות לאישה בת 91 לשקר לי בשביל למכור תה בסופר. מחשבות על כמה העולם שלנו מנוקר ושאנשים כבר איבדו את האמון זה בזה התחילו לצוף לנגד עיניי כשיצא לי בקול רם שאני שוכנעתי, אני רוצה לקנות את חליטת התה המדוברת הזאת אמרתי. האמנתי בתוכי שזאת הולכת להיות החליטה הכי טובה שטעמתי בחיים שלי על בסיס נסיון של אישה שכבר ראתה משהו בחיים וגם לגרום לכך שאותה אישה תרגיש סיפוק על שתרמה מחוכמת חייה לאנשים זרים בין מסדרונות הסופר הצרים. הגברת שהמליצה על החליטה הראתה לי מיד את מיקומו במדף ואפילו דאגה להושיט לי אריזת חליטה מהמדף בעצמה. לפני שהספקתי להודות לה התפרצה הגברת שסירבה לפני רגעים אחדים לאותה חליטת התה, לאחר שזאת שניתה את דעתה בעקבות הסכמתי וניגשה לקחת לעצמה אריזה של אותה חליטת תה מהמדף שהיה בצמוד לגברת בעלת הקול המבוגר ממנה ניסתה להתרחק כל כך עד לפני שניות אחדות.
הרגשתי מן התרוממות רוח, כאילו אחווה הדדית כזאת, אנשים ממליצים מתוך מקום של טוב לב בלבד ואנשים זרים אחרים סומכים על ההמלצה, ויש שרואים זאת ונפתחים למרות השפעות העולם המנוכר שסוגרות אותנו וגורמות לנו לחשוב שתמיד דופקים אותנו. לכמה שניות הרגשתי אופטימיות נעימה, שיש תקווה, שאנחנו לא לבד, שהטוב ינצח.
ואז מייד כל אחד המשיך לכיוון אחר ונעלם לדרכו כמו במבוך מסובך ולעולם לא אפגוש אותן שוב, מצאתי את עצמי שוב לבד במסדרונות הסופר המנוכר בין מדפי המוצרים, נשאר רק עם הזיכרון של התחושה טובה שאפפה פה עד לפני רגע קצר. תוך כדי טפיחת המציאות על הסיטואציה ובצורה אוטומטית חזרתי לסרוק את המדפים של מוצרי האפיה על מנת למצוא את אבקת הסוכר שהכניסה אותי למסדרון הזה.
הפעם מצאתי את אבקת הסוכר בקלות והתחלתי לפלס את דרכי אחוצה מהמבוך אל עבר הקופות, שם המתנתי בסבלנות לתורי לשלם עבור אבקת הסוכר והחליטה שהחלטתי לרכוש. היה זה רק אחרי רק אחרי שהקופאית העבירה את קופסת התה בברקוד והניחה אותה במקום שבו זורקים את המוצרים הסרוקים לפני האריזה שהבחנתי בכך שהקופסה שהגישה לי אותה גברת הייתה פתוחה וכי חסרים בה תיונים. מיד הבנתי, הגברת עבדה עלי, נפלתי קורבן לשוד תיונים על ידי שודדת בעלת ניסיון שהצליחה לשדל אותי לקנות חבילת תה פתוחה בשביל שלא יתפסו אותה בזמן שהיא גונבת תיוני חליטה לעצמה.